הייתי שם עשרות פעמים, וכמו ספר שקוראים בגיל הנעורים וחוזרים וקוראים בגיל מבוגר יותר, מביא איתו תובנות אחרות ומחכימות, כך גם טיול בשביליה של עין כרם. בכל פעם גיליתי בה משהו מיוחד, עמוק ונוגע יותר. יש בו בכפר הקטן קסם שמרחף באוויר כמו אלפי אבקנים שממגנטים אליהם את כל מי שיורד מההר לעמק ונכנס בשביליה […]
כלוב, כזה כמו שיש בעיצובי שולחן, ששמים נר בתוכו והוא מאיר מבעד לסורגי מתכת מרוססים בצבעים שונים. סחלבים, כרוכים ומתפתלים בין הסורגים עד שהם פורצים החוצה אל החופש. זה היה הויז'ן שלנו. אבל באותה שניה שהחזיון הזה עלה הוא גם ירד, הרעיון היה קלישאתי מידי, משהו שראינו כל כך הרבה, ואנחנו רצינו ליצור שוני, יחודיות. […]
החיים מפתיעים. כילדה כששכבתי במיטה וקראתי בשקיקה את "ילדים בעקבות העבר" לא חשבתי שיבוא יום ואעצב כריכה לסופר שעל הרבה מספריו גדלתי. אהבתי את הסדרה הפופולארית כל כך "ילדים מספרים על עצמם" היו שם סיפורים מרתקים, מהחיים האמיתיים שלנו – הילדים. השפה הייתה קולחת, זורמת, אפילו אח שלי שלא בדיוק אהב לקרוא היה רוכש לעצמו […]
אנשים שפגשתי באמצע הדרך. הם היו שם רבים. חלקם פגשתי לרגעים מועטים, חיוך קצר ושלום, ובכל אופן הם השפיעו עלי, בחיוך שלהם גרמו לשפתי להימתח, הוסיפו ברק לעיני. והיו גם אותם שפגשתי לרגעים ארוכים יותר, יכולנו לשוחח, להחליף מילים. הם לא המשיכו להיות בחיי. הם עזבו הלאה. ובכל זאת השאירו בי זכרון ותובנה. אנשים שפגשתי […]
עולם עיצוב הכריכות מרתק אותי, כשנכנסתי לתחום לא ידעתי כמה אני יאהב את זה, נשאבתי עמוק בפנים. כל ספר לוקח אותי למקום אחר ויותר מהכל אני נהנית מתהליך העבודה. כשהסופרת ג. שפר פנתה אלי לעיצוב העטיפה לספר שלה "פתאום אחות" היא כבר הגיעה עם רעיון של קרע ומתחתיו שיראו את כותרת הספר, כמו רעידת אדמה […]
בודפשט לא הייתה על המפה. אצלי בכל אופן, סיכות נעץ זהובות נעוצות בערים וארצות שונות בעולם, על בודפשט אפילו לא הסתכלתי, ובכל אופן במוצ"ש אחד מצאתי את עצמי מבטלת ברגע האחרון הזמנה למלטה ובוחרת במקומה בבודפשט, למה? כי יש בה מסעדות כשרות, היא נוחה מאוד מבחינת תחבורה והתניידות, וכן, היא יחסית זולה ומתאימה לתקציב לחופשה […]
הארץ הזו קסמה לנו בפעם הראשונה שראינו אותה, כשנחתנו בשדה הקטן כשמרחוק נראים ההרים הגבוהים. מונטנגרו זו היא ארץ של טבע ונוף, של גבהים והרים, עם מגוון גדול של אגמים שמנקדים את ההרים בכחול בוהק. להיות שם בבקתות העץ, בתוך היער, בטבע הדומם והמלהיב זה לחוות טיול מסוג שונה. לא סתם נסענו לשם שוב, מונטנגרו […]
ייחסו לו מילים קודרניות, כמו לקחו את כל מילות הקיץ ומתחו קו למילה והיפוכה וכך נוצר לו החורף. כילדה, טיפות הגשם קפצו בעליזות בראשי ויצרו מנגינה קצבית ושמחה. בילדותי שלוליות היו סיבה לנעול את מגפי הגומי, לקפוץ כאילו שלולית המים העכורה הינה מתחם טרמפולינות ענק. הגשם שהיה מכניס את המבוגרים הכפופים לביתם הוציא אותי לרחובות […]
חודש אב הוא חודש שיש בו שני ימים שונים כל כך אחד מהשני. יום אחד הוא יום אבל על חורבן הבית, יום שבו אנו מודעים יותר מכל על שנאת חינם ועל ההשלכות החזקות שיש לאותה השנאה. שבוע אחר כך מגיע יום הפוך וניגודי לתשעה באב, יום שכולו אהבה, חמלה ופיוס. הארועים שהתרחשו באותו יום של […]
מונטנגרו היא ארץ של קסם, היא נגעה בנו עמוק בלב פנימה, המסעות המרגשים שעשינו בארץ הפראית והטבעית הזו הובילו לגל התעניינות מהקהל שנחשף לטיולים המרתקים שלנו. אם לא שמעתם על המסעות שלנו, אפשר לקרוא עליהם כאן בקטגוריית מונטנגרו בפוסטים באתר. בפוסטים שכתבנו חשפנו את פנינת הטבע שפחות מתויירת ולכן עדיפה כל כך למי שמחפש טבע, יופי וגם […]
צילום: אסתי קרויזר אני מרגישה כמו פרידה. זהו הפוסט האחרון שאני כותבת על מונטנגרו. אחרי סדרה ארוכה של פוסטים. הרגשתי אתכם מטיילים איתי, מצטרפים יחד איתי למסע שחוויתי, כמו צללים בלתי מורגשים, אך משפיעים. חווינו יחד את המסע, התחלנו אותו באוקטובר, רצינו כל כך לטעום שוב את טעם המסע וחזרנו במאי. צעדנו יחד בפיתולי ההרים. […]
את גברים ממאדים ונשים מנוגה הכרתי לפני שנים. התחברתי לדמות הנוגאית, לרעיון המקסים הזה שיש כוכב אחד ובו חיות יחד כל הנוגאיות. הן מבינות אחת את השניה. עולות ויורדות על הגל. המזג בנוגה הוא כמו עונת מעבר, אף פעם לא תדע אם יהיה חם או קר, ואיך ומתי הגשם ישטוף אותך, וזה מה שהופך את […]