הייתי שם עשרות פעמים, וכמו ספר שקוראים בגיל הנעורים וחוזרים וקוראים בגיל מבוגר יותר, מביא איתו תובנות אחרות ומחכימות, כך גם טיול בשביליה של עין

כלוב, כזה כמו שיש בעיצובי שולחן, ששמים נר בתוכו והוא מאיר מבעד לסורגי מתכת מרוססים בצבעים שונים. סחלבים, כרוכים ומתפתלים בין הסורגים עד שהם פורצים

החיים מפתיעים. כילדה כששכבתי במיטה וקראתי בשקיקה את "ילדים בעקבות העבר" לא חשבתי שיבוא יום ואעצב כריכה לסופר שעל הרבה מספריו גדלתי. אהבתי את הסדרה

אנשים שפגשתי באמצע הדרך. הם היו שם רבים. חלקם פגשתי לרגעים מועטים, חיוך קצר ושלום, ובכל אופן הם השפיעו עלי, בחיוך שלהם גרמו לשפתי להימתח,

עולם עיצוב הכריכות מרתק אותי, כשנכנסתי לתחום לא ידעתי כמה אני יאהב את זה, נשאבתי עמוק בפנים. כל ספר לוקח אותי למקום אחר ויותר מהכל