צפייה. כל כך קצרה וכל כך ארוכה. את מקווה ושוב. והיא כמו לועגת לך בועטת באמונה שלך הרחק. את לא מוותרת ובועטת חזרה חזק יותר.

סול לה סי דו ושוב, אתה חוזר להתחלה. כמו לולאה, אתה מוצא את עצמך במשחק בלי סוף ורגע לפני שאתה חושב שהגעת לפסגות מגיע שוב

  שמים בהירים, ואלפי שיבולים, רוח שמפנה לי את הדרך, ואני בעקבותיה, רצה אל האינסוף ומעבר לו. מה צריך בן אנוש יותר ממרחבי טבע פתוחים,

טוב ששבועות כאן, אחרת הכהה השחור היה משחיר לי את האתר, ומבהיל אתכם לגמרי, קוראי הנאמנים. אז שבועות מגיע, ואיתו צבע לבן טהור וצחור, ואני

"ערכה של ירושלים לא ניתן להימדד להישקל ולהיספר, כי אם יש לארץ נשמה- הרי ירושלים נשמתה של ארץ ישראל" ( מתוך ההקדמה של בן גוריון