ישבנו שם גומעים את הרגעים האחרונים של החופשה

תאריך: 22.12.19

4 תגובות

החופשה הזוגית שלנו בבודפשט

בודפשט לא הייתה על המפה. אצלי בכל אופן, סיכות נעץ זהובות נעוצות בערים וארצות שונות בעולם, על בודפשט אפילו לא הסתכלתי, ובכל אופן במוצ”ש אחד מצאתי את עצמי מבטלת ברגע האחרון הזמנה למלטה ובוחרת במקומה בבודפשט, למה? כי יש בה מסעדות כשרות, היא נוחה מאוד מבחינת תחבורה והתניידות, וכן, היא יחסית זולה ומתאימה לתקציב לחופשה הזוגית שלנו. אז סגרתי טיסה , סגרתי כבר גם מלון נחמד במיקום מעולה (ראיתי ליד בית כנסת הגדול ומבחינתי זה אומר שזה באזור יהודי כך שנהיה קרובים למסעדות ולבית כנסת) הטיסה נכנסה ליומן. יחד עם שאר העבודות והפרויקטים, השתלבה בהם נהדר. לא היה לי זמן לתכנן טיול ובטח שלא מה לעשות בכל יום, גם לא הייתי מעוניינת, החלטנו שזורמים, באים לעיר, יוצאים מטיילים, אנחנו רצינו בעיקר לנוח. ובבודפשט זה בהחלט מתאפשר.

כשסיפרתי לחברות שאנחנו נוסעים לבודפשט גיליתי שכל חברה שניה הייתה שם, כך שהמלצות וטיפים היו לי בשפע, חברה אחת הביאה לי גם מדריך על הונגריה שנהנתי לקרוא, עמים וארצות תמיד עניינו אותי, מדריך כזה מבחינתי הוא מעניין בלי קשר אם אסע למקום או לא, למדתי קצת על האתרים החשובים לתייר וזה היה טוב. כמה ימים לפני הטיסה חשבתי לעצמי שבכל אופן כזוג שאוהב לשחק אנחנו צריכים איזה משחק מעניין בחופשה, כתבתי לשבי (חברה יצירתית שכל שיחה איתה מוציאה אותי יצירתית יותר ממה שהייתי לפני) שאני צריכה רעיון למשחק מגניב לטיול אורבני. שבי נתנה את הרעיון למשחק, אני כמובן נדלקתי, פתחתי מסמך חדש באינדיזיין והתחלתי להכניס מילים. למשחק קראתי I SPY. נגיע לבודפשט שני בלשים, ונמצא את המילים שבקלפים, שלחתי בקשות לחברות שיתנו רעיונות למילים, הרעיונות עלו ואני המשכתי להקליד. התחשבתי בבעלי (גם בי) והשתדלתי לאזן שחלק מהמילים יהיו דברים שקשה למצוא וחלק דברים שקל. וכמובן, יש גם משימות. זה החלק החוויתי, נתתי כמה משימות שתמיד תהייה אפשרות לבחור משימה אחרת, בכל אופן אני לא רוצה לבאס אף אחד בחופשה שלנו, גם כאן לא כתבתי משימות קשות או מעצבנות, הכיף זה חלק מהעניין. בסתר הדפסתי את הכרטיסים והמשחק שלי היה מוכן. את ההפתעה שלפתי מהכובע רק ביום הראשון שלנו בבודפשט, לא ידעתי איך בעלי יקבל את הרעיון, והאמת הוא שדרג את המשחק. אז התחלנו ביום הראשון, כל אחד קיבל 10 כרטיסים עם מילים. בעלי הוסיף שצריך לצלם את הכרטיס עם מה שמצאנו. מה שהופך את המשחק לחוויה ויזואלית כפולה.

Left
Right

יצאנו מהמלון לכיוון פרויליך, הקיורטוש קיבל המלצות רבות ולא יכלתי להתחיל את החופשה שלי בבודפטש בלי לטעום מהמאכל הלאומי שאחר כך ראיתי אותו מככב בכל פינת רחוב. הקיורטוש אכן טעים, אני אהבתי מאוד, אם כי בדוכנים הוא היה נראה מגרה הרבה יותר, בציפויים מגוונים של שקדים ועוד ועם אפשרות למילוי קרמים בטעמים רבים. אבל גם הקיורטוש הבסיסי היה נחמד. מאפיית פרויליך היא מאפייה בטעם וסגנון של פעם, כמובן שלא הזמנתי שום דבר נוסף חוץ מקפה, עוגות כאלה לא מגרות אותי, המקום עצמו חמים ונחמד, צבע כתום עז, בכמה גוונים, אגרטלי זכוכית כחולים על כל שולחן משלימים את הכתום ששולט בקירות.

מכיוון שקפה תל אביב עושה הפסקה קצרה באמצע היום החלטנו לצאת לסיבוב בעיר ולחזור אחר כך לארוחת בוקר-צהריים מאוחרת. הכרטיסים אצלנו בכיסים, המשחק מתחיל.

טיול בעיר הוא לא בדיוק הסטייל שלי, נופים שובים אותי יותר מבניינים מעוטרים בסגנון עשיר שכבר בא להקיא. אבל יש דברים אחרים בעיר שכן מעניינים ומרגשים אותי, וניתן להבחין בהם רק אם מתבוננים, בודפשט עשירה בציורים ואיורים על הקירות, כמעט בכל רחוב ניתקל בגרפיטי או בציור אמנותי על הקיר אין ספק שהרחובות מקושטים וצבעוניים ומוסיפים יופי וענין לעיר. אני ובעלי עוזרים אחד לשני למצוא את המילים מהכרטיסים, אנחנו נהנים מהחוויה, מוצאים משהו, שולפים את הכרטיס, מצלמים וממשיכים. אם כי לא תמיד הצילום מתאפשר, כך זה כשהיינו במטרו ופתאום אני רואה בהשתקפות בדלת משהו מאוד גבוה מאחורי, לבעלי יש כזה כרטיס, “הי, יש משהו גבוה מאחורי” אני אומרת לו, בדיוק כשאנחנו באים לצלם בסתר ובחשאי הדלתות נפתחות והגבוה שלנו נעלם. אנחנו יוצאים מתחנת הרכבת לכיוון הפרלמנט. הבנין יפה ומרשים, ההונגרים בהחלט מתפארים בו, ויש על מה, בלילה הוא מואר כולו, ספוטים מאירים את החיטובים, הזויות, העיטורים, והבנין מקבל יופי מיוחד בתאורה הממוקדת. אנחנו מטיילים סביב הבנין, מתרשמים, מתפעלים, ואז אני מבחינה בחיילים, הו, לא האמנתי שאראה חייל בבודפשט! כמו ילדה טובה אני ניגשת ושואלת אם אני יכולה לצלם, טעות. אל תבקשו, צלמו. הם כמובן לא מסכימים. איזה הונגרים! אני מתחילה לא לחבב אותם. כשאני רחוקה יותר אני מנסה לצלם אותם אבל המצלמה שלי לא משתפת פעולה והיא מורחת אותם כמו משיחת מכחול יוצרת לי תמונה אבסטרקטית..נו, טוב..אני מוותרת, אבל לפחות מצאתי חייל.

Left
Right
  • החופשה הזוגית שלנו בבודפשט

אחרי הפרלמנט אנחנו יורדים למטה לכיוון הטיילת על הדנובה, דבר לא מכין אותי למה שאראה, עשרות זוגות נעלים עשויות מברזל, פניהן לדנובה, מסומרות לרציף, נעלי עקב, נעליים מרופטות של גבר, נעלי סירה של ילדה קטנה, אני הולכת לאט, צועדת בשקט, ליבי הולם, נרות דולקים, פרחים מונחים ליד, שושנים, זרים, אנשים עומדים בדממה, אשה מתכופפת מסבירה לבת שלה על האנדרטה, אני עוצמת את עיני, רואה אשה, גבר, תינוקת, ילדה, וקול ירי, וצעקה, והדנובה נצבעת באדום עז. דמעות זולגות מעיני, הכאב מפלח, עברו שנים אבל לנצח נזכור את הזוועות שהיו ממש כאן. היכן שרגלי דורכות. במקום בו תיירים צועדים, צוחקים, נהנים, אני אומרת פרקי תהילים לעילוי נשמת היהודים שנרצחו באכזריות שכזו. ממשיכה לצעוד בשקט, בכאב. בכל מקום בו נהייה אדמיין את היהודים שחיו כאן עשרות שנים אחורה, אדמיין אותם ברחובות, ברכבות, בתקופות הקשות ובתקופות היותר טובות, אראה אותן דמויות דמיוניות. הן תטיילנה על הגשרים, בפארקים היפים, ברחובות הצרים שברובע. הן תכנסנה לאטליז, למאפיה, בבית הכנסת, הן תהיינה בכל מקום. תלוונה אותי בטיול שלי בבודפשט.

 

Left
Right

הימים הבאים מפתיעים אותנו במזג אוויר מושלם, שמש חורפית נעימה, אנחנו פותחים את הבוקר כרגיל ברובע היהודי בקפה תל אביב, (האוכל לא משהו, ואל תזמינו שקשוקה) המקום נחמד, הפעם יש לי משימה לשאול משהו מקומי מה השעה, בשפה המקומית. קצת מסובך. אני מבקשת מחברות עזרה שישלחו לי הקלטה איך בדיוק אומרים בהונגרית “סליחה, מה השעה?”, להפתעתי אני מקבלת כמה גרסאות, אני חוששת שהסבתות הזקנות מעוניינות שאקלל את ההונגרים, בלית ברירה אני מבקשת את עזרת המלצר בקפה תל אביב, הוא אדיב ומוכן לעזור, הוא אומר את המשפט לאט ואני מקליטה. שכן לידנו מתעניין, אני מספרת לו על המשחק, והוא מחליט לעזור לי גם, (מתברר שהוא ישראלי שנוסע לפעמים להונגריה מטעם העבודה) הוא אדיב מאוד ואומר לי שאצל ההונגרים כדאי להתחיל קודם בבוקר טוב, נעים ומתנגן, ורק אז לשאול, הוא שולח לי גם שיחון קצר בהונגרית-עברית, אני מודה לו מאוד, אחרי כמה תרגולים במסעדה אני מרגישה מוכנה למשימה.

אנחנו בחוץ, אני מתבוננת על העוברים ושבים, אני צריכה כמובן לגשת למקומית ולא לתיירת, ועדיף שתהייה משהי נחמדה עם סבלנות, הבחורה הראשונה מתגלה כתיירת, אני מודה לה ועוברת הלאה, הו, הנה אחת שנראית מקומית וגם נחמדה, אני עוצרת אותה ושואלת “בוצ’נוט,הייניוראבן” (חיברתי את כל המילים יחד, אל תנסו להבין ולקרוא) היא לא הבינה אותי….(כנראה המבטא שלי היה גרוע) הסברתי לה שזה משימה מהמשחק שלי, היא צחקה ונהנתה…אמנם היה חבל שהיא לא הבינה, אבל זה לא היה נורא, העיקר שניסיתי, וזה גם משהו:)

כשהיום התחיל כל כך טוב, המשכנו אותו עם ביקור בבית הכנסת היהודי, השומר בבית הכנסת התגלה כאיש מרתק ונחמד, ומכיוון שאני אוהבת אנשים דוברי יידיש עברנו מאנגלית ליידיש, הייתה לנו שיחה מרתקת, היידיש שלו התנגנה לי באוזן במנגינה נעימה, נהנתי להקשיב לצלילים ולמילים גם אם הרבה מהם לא הבנתי. אחרי שיחה ארוכה נפרדנו לשלום, המשכנו לחנות היודאיקה, רציתי לקנות כמעט כל פריט, בהתחשב בעובדה שיש שם סידורים עתיקים שעולים כמה מאות יורו ובטח פריטים אחרים שעולים עוד יותר, הסתפקתי במזכרות נחמדות עם טעם יהודי הונגרי.

הימים בבודפשט היו מרתקים, חוויתים, טיילנו לאט וברוגע, הלכנו לאן שרגלינו הוליכו אותנו, בחרנו ללכת הרבה ולנסוע פחות כך הספקנו לראות יותר, אני גם מאוד אוהבת להכיר רחובות ולטייל בעיר חדשה זו חוויה בפני עצמה, כמובן שגם ברכבת גילינו לדוגמא שהנתיב השמאלי במדרגות הנעות נועד לממהרים, למדנו בכל פעם עוד משהו וזה היה נחמד וכיף. בלילה חזרנו למלון, התרעננו ויצאנו למסעדה (הבחירה שלנו-כרמל) שם הרגשנו את מה שנקרא “ונפוצותינו כנס” כל היהודים ובעיקר ישראלים מתקבצים ובאים בערב ובלילה לאכול במסעדת כרמל, נפגוש את אלה שהיו איתנו במטוס, את הבחורים שפעם היו בישיבה, את אלה שעכשיו חזרו מקרעסטיר, האווירה חמה ומידבקת, ולאכול שם זה חוויה אחרת, כמובן שגם האוכל טעים, בסגנון של מנות גריל, מכיוון ששם אכלנו כל יום הספקנו לטעום כמעט את כל המנות, אהובה עלי במיוחד מנת הקרפלאך, ואם הייתי חוזרת לבודפשט הייתי חוזרת רק בשביל האוכל שבמסעדת כרמל.

לחנה הלכנו פעם אחת, כשבן דוד שלי המליץ על המרק של חנה, (לצערי המרק שהוא המליץ אף פעם לא היה בתפריט) מה שכן לא שכחנו להצטלם מתחת לחופה (מנהג שלנו להצטלם בחופות שונות, כרגע יש לנו שתים, אחת בפראג ואחת בבודפשט)

את הבילוי הלילי אנחנו מסיימים בגלגל הענק שנמצא ממש ליד המלון, למרות שעשיתי הרבה דברים מפחידים יותר מגלגל ענק משום מה פחדתי כשהתא שלנו התנדנד ברוח, לא יכלתי לסמוך על ההונגרים שהדלתות של התא לא יפתחו פתאום או שתתרחש תקלה מסוימת, רק אחרי הסיבוב הראשון נרגעתי, קמתי, שמתי מוזיקה, והיה פשוט מושלם, אמנם הגובה לא מידי גבוה אבל זה בהחלט נחמד לראות את הבניינים קצת יותר מלמעלה. אחר כך עברנו בדוכנים שליד ובזבזנו עוד כמה פורינט על מזכרות וקשקושים.

המשימה הבאה שלנו הייתה כייפית במיוחד, לשלוח גלויה למשהו קרוב בארץ, הלכנו יחד לחנות המזכרות שליד המלון, בחרנו בגלויה, בדקנו היכן הדואר ויצאנו למשימה. המשימה הזו זכורה לי כחוויה מיוחדת, למה שתייר יכנס לדואר? משימה כזו גורמת לכם להגיע למקומות שלא חשבתם עליהם, כמובן שחלק מההנאה זה צילום של המשימה, הגענו לדואר, שנראה מהמם ומפואר, כמובן שאין שם תורים כמו בארץ, בחדר ליד בקשנו מהפקידה בול, הרגשנו כמו ילדים קטנים, התרגשנו. המשימה הייתה של בעלי, הוא לא סיפר לי למי הוא שולח את הגלויה..אני עדיין מחכה לה 🙂

המשכנו משם לכיוון גבעת גלרט, ההליכה עצמה מעניינת במיוחד כשיש קלפי משחק, מצאנו בדרך קירח עם קוקו, ועוד כל מיני דברים מעניינים, גם משימות סודיות בוצעו בהתלהבות. באותו יום היה יום גשום, ההליכה בגשם עשתה לנו טוב, אני חושבת שטיפות גשם מביאות איתן רומנטיקה מלהיבה ומסתורית. הגשם ההונגרי לא הרטיב אותנו עד לשד עצמותינו כמו הגשם הישראלי, היו רגעים ששכחנו שטיפות מים יורדות עלינו ומרטיבות אותנו.

את היום האחרון בחרנו לבלות באי מרגיט על הדנובה, גם לשם צעדנו ברגל, הנוף שנשקף מהאי מדהים, באותו יום גם הייתה שקיעה יחסית יפה (לא נתקלנו בשקיעה מהממת בבודפשט) הפארק שקט ונחמד, הבאנו איתנו יוגורט וכמה חטיפים, היה כיף לשבת על רפסודה לא יציבה, לבהות במים ובנוף, לשבת בשקט, להנות, בלי רעש, בלי תיירים, פינה שקטה באמצע העיר. ישבנו שם גומעים את הרגעים האחרונים של החופשה, הבטנו לאופק וידענו שהחופשה הזו תיזכר תמיד כמשהו טוב מהנה, משחרר ומלא בחוויות 🙂

אז איך אני מסכמת? היו לנו המון רגעים של אושר, של צחוק, נהננו מאוד, מכל דבר, מכל רגע, המשחק שלנו כמו העצים את הווליום של ההנאה בחופשה, חקרנו, בדקנו, חיפשנו, המשימות שלנו הוסיפו לאווירה ולצחוק וכל שכן לרומנטיקה, נהננו לשתף עם אחרים, והתגובות של הקהל הוסיפו עוד אנרגיה למשחק, היו רגעים שהרגשנו שאנחנו משחקים עם עוד חברים, הקהל עודד אותנו במשימות, שיתף איתנו במחשבות שלנו, הסתקרן, הגיב, אין ספק שזה הוסיף עוד לחוויה.

ובגלל שהקהל ביקש, הוצאנו את המשחק למכירה, הוא מגיע באריזה מדליקה ומכיל 80 קלפי משחק כולל קלפי משימות מהנות ומאתגרות! המשחק שלנו גמיש וניתן להתאמה למקום שתטיילו בו ולאופי המשתתפים. רוצים להזמין? כנסו לחנות>

 

Left
Right

הדעה שלך חשובה לי, אשמח לשמוע מה דעתך על הפוסט

4 תגובות על “החופשה הזוגית שלנו בבודפשט”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סל

אין מוצרים בסל

Contact
shoshi@shoshi-sirkis.co.il
tel. +972-55-688-9846 WhatsApp
currently freelancing

Social
ig. @shoshi.sirkis

Contact
דילוג לתוכן