כחובבת הרפתקאות מושבעת נתתי את הסכמתי, והפלגתי באניה רעועה לכיוון היבשת הכי צבעונית ותוססת

תאריך: 19.12.17

72 תגובות

מעצבת: מוקאדם

הודו נשמעה לי תמיד צבעונית ורועשת מידי בשבילי, היא הייתה אצלי מחוץ לתחום, עד שדבורי הופיעה.
היא רצתה שאתן גיחה קצרה להודו, לטוס חזרה לעבר, להודו של המאה ה-18. כחובבת הרפתקאות מושבעת נתתי את הסכמתי, והפלגתי באניה רעועה לכיוון היבשת הכי צבעונית ותוססת.

לא אני ולא דבורי ידענו איך תיראה הכריכה של “מוקאדם” ידענו שהיא צריכה לשדר הודו ועלילה. מעבר לזה? הכל היה נעלם ולא ידוע. כשאני מקבלת פרויקט אני אוהבת לחקור אותו להתחבר אליו, כדי שאוכל ליצור אותו הכי אותנטי שיש. בדרכי להודו למדתי על התרבות ההודית הצבעונית הזו, על הלבוש, השפה, המנהגים, ועל הדמויות הראשיות שמככבות בספר.

לאט לאט, נרקם החזיון בראשי, ויחד עם דבורי בנינו את הסצנה אותה נרצה בכריכה, כשדבורי כתבה לי מה היא מדמיינת, נכנסתי לתוך התיאור החי שלה, והתחלתי לבנות את החזיון שלי יחד עם הדמיון שלה, צבעים התערבלו אצלי, יחד עם הרים, נהרות, פילים, חיות, ומבנים בארכיטקטורה הינדית. אנשים בגלימות וטורבן מלופף סביב הראש הלכו סביבי, כשקולו של החליל המנגן לנחש מתנגן ברקע.

כך נבנתה הכריכה.

תהליך העבודה בפרויקטים מהסוג הזה, מתחיל דבר ראשון מתכנון רעיון, שזה כולל תחקור מלא על המקום בו מתרחש הסיפור. לאחר מכן כשאני יודעת להיכן אני נכנסת אני מתחילה לאסוף השראה, ובונה לי “לוח השראה”. אחרי שהרעיון כבר עומד מולי אני מתחילה בסקיצה, שמצוירת בדרך כלל על הדף הראשון שאני מוצאת באזור העבודה שלי. אני משרבטת משהו שנראה כמו חתימה של רופא, ואז מתחילה באיסוף החומרים ובבניית סקיצה במחשב.

אחרי שהסקיצה מאושרת, אני אוספת הפעם את החומרים האמיתיים לבניית הפרויקט עצמו, ולהגשמת הרעיון במציאות. במחקר הקטן שלי על הודו, גיליתי שהטווס המצוי מגיע מהודו ולכן בחרתי בטווס היפיפה שיופיע על אחד ההרים. גם הטייגר (טיגריס בנגלי) שמקורו ביבשת ההודית, הוסיף הרבה אווירה ועלילתיות לסצנה שלנו, וכמובן שלא יכלנו לוותר על עצי הדקל שהודו מתהדרת בהם, והם חלק בלתי נפרד מנופיה. ולסיום אספתי מבנים בעלי מאפיינים הודיים, אותם הייתי צריכה לעבד שיתאימו לגזירה ידנית, הם נוספו מאחורי ההרים, מתנשאים לגובה, מבשרים לבאים העירה, שהנה הגיעו הביתה. בנוסף הוספתי גם את הים עם גליו השוצפים שאי אפשר בלעדיו, הוא חלק נכבד בסיפור.

 

  • מוקאדם

רעיון הכריכה היה להכין את הסצנה אותה דמיינו עשויה כולה מגזרי נייר שאותם אני מרכיבה בשכבות אחד על גבי השני. בחרתי בנייר עבה עם טקסטורה שיתן עוד מימד ליצירה. את הגוונים בחרתי בהתאם לסקיצה, למזלי היו את כל הגוונים שרציתי. את כל האלמנטים הדפסתי על הנייר, (אלמנטים גדולים הדבקתי) וכמובן שכל אלמנט עבר גזירה מדויקת, כשחלקם קלים יותר וחלקם דורשים ריכוז רב ביותר (לאלמנטים שדרשו דיוק מירבי נעזרתי בבעלי היקר שעשה את זה מושלם). לכל אלמנט נבחר גוון מתאים, עבודת תיאום ובחירת הגוונים הייתה עבודה מורכבת בפני עצמה. רציתי ליצור צבעונית נעימה לעין ולא רועשת וצבעונית מידי. אחרי שכל האלמנטים היו מוכנים, פתחתי שולחן קטן ועליו התחלתי להרכיב את האיור. כדי להרכיב בשכבות חתכתי פיסות קטנות של קאפה/קרטון ביצוע, והדבקתי לכל אלמנט בהתאם לגובה שרציתי.

כדי שיהיה לי אפשרות חזור במקרה של טעות, טרם הדבקתי את האלמנטים טרק הנחתי לראות היכן אני שמה כל אלמנט (בכל אופן במציאות היו קצת שינויים מהסקיצה) בסופו של דבר ה”ציור” עמד מוכן, יפה, צבעוני, ומכניס לאווירה שאותה רצינו ליצור. את היצירה עצמה הדבקתי לבריסטול כתום, (אחד מהדברים שדבורי הכי רצתה זה כריכה כתומה!) את הבריסטול הצמדתי לקאפה, וכך ה”ציור” היה מוכן לצילום. גם בצילום היו כמה ניסויי תאורה עד לתוצאה הרצויה ומשם הישר למחשב לעבודת העיצוב הסופי.

רציתי פונט שיבטא את הספר, שירגישו בו הודו, סיפור שונה, עלילה, פונט שישלים את עיצוב הכריכה ובעצם יהפוך אותו למשהו אחד שנראה כאילו נוצר יחד. גוגל עזר לי לתור אחד כתב הינדי אותנטי, אותו הפכתי אות אחר אות לכתב עברי עם עיצוב הינדי.

Left
Right

כשהכל היה מוכן, שלחתי לדבורי את הכריכה. אני אהבתי אותה מאוד ולא היה לי ספק שהיא תתאהב בה מיד. מה שנשאר זה הטקסט אותו הקורא קורא מאחור לבדוק האם שווה לפתוח את הספר ולדפדף בו? לטקסטים הוספתי צלליות שיכניסו את הקורא להודו גם מגב הספר…

המסע שלי להודו עוד לא תם, הוא רק מתחיל. בדרכי לגלות את מוקאדם, אני צוללת בין דפי הספר שריח הדפוס וריח שווקי הודו מתערבלים בו יחדיו. מצטרפת לגופאל לטיול על הגגות, לומדת להכיר את הודו היהודית מקרוב.

אם גם אתם רוצים להפליג איתנו להודו, כרטיס ההפלגה מחכה לכם בחנויות הספרים המובחרות.

 

הדעה שלך חשובה לי, אשמח לשמוע מה דעתך על הפוסט

72 תגובות על “מעצבת: מוקאדם”

  1. תהליך יצירה אמיתי,
    ואני חשבתי לתומי שזה רק משחקי מחשב.
    לא שאני מזלזלת במשחקי מחשב, אבל מה יש להשוות??
    מדהים!

  2. הכריכה הזאת משכה את המבט שלי מיד בדפדוף הראשון באתר החדש, ונורא רציתי לדעת מה הסיפור מאחוריה. נדמה לי שזה אחד הדברים היפים ביותר שלך, אבל אני אמרת לך את זה על יותר מידי דברים 🙂
    אגדי.

  3. אני קראתי את הפוסט הזה לפחות פעמיים.
    עברתי באיטיות שוב ושוב על התמונות, מתפעמת!

    מזדהה עם כל מילה שכתבה דבורי –
    “…דמעות בעיניים. זאת פשוט יצירת אומנות…”!!!

  4. שושי, את, אלופת הכריכות האומנותיות,
    ובכל זאת -הצלחת להביא משהו בליגה עוד יותר גבוהה!

    את כובשת שיאים חדשים…

    ובנימה אישית –
    קראתי את פרקי הסיפור בשקיקה,
    סיפור שכבש אותי לגמרי.
    למרות שאני כבר קצת עברתי את הגיל 🙂

    ואני כל כך שמחה שעטפת אותו בחום,
    עם כריכה כ”כ מושקעת
    שמתחברת כל כך לאופי הסיפור עצמו!

    ואולי בגלל הכריכה, נקרא שוב את הסיפור האהוב – והפעם כספר…

    בהצלחה באתר החדש! השיתופים שלך עושים טוב על הלב
    נרשמתי לקבלת עדכונים, בתקווה שהיצירתיות שלך קצת מדבקת…

    • אסתי יקרה ואהובה, את תמיד כותבת תגובות, לא מוותרת
      ואני כ”כ מעריכה את זה, כי התגובות הם תמריץ לפעול ולעשות עוד,
      תודה שאת מפרגנת בלב כזה שמח, כיף לקרוא!
      תמשיכי לבקר כאן, מחכה לך 🙂

  5. שושי, שפו על היצירתיות.

    לא חלמתי אפילו שהכל נעשה ידני,

    ואני לתומי חשבתי שגרפיקה ידנית פסה מן העולם…

    אבל זו ליגה אחרת לגמרי של גרפיקה ידנית

    את מעוררת השראה ותקוה בו זמנית…

    תודה רבה!

    • מסתבר ש”גרפיקה ידנית” אם נקרא לזה כך חוזרת ובגדול,
      ואמנות הנייר מככבת, יש דברים מדהימים! ואני בעד לשלב אמנות ידנית ודיגיטלית.
      ושמחה שאהבת את הכריכה!

  6. אמנות=להעביר מהדמיון אל המציאות.
    הצלחת לעשות זאת בצורה הכי מדהימה שאפשר!
    זה פשוט מדהים!
    והפונט מטורף!

    • טנקס!
      ותאמיני או לא, אבל סילואט הוא לא המכשיר המוצלח לחיתוכים כאלה קטנים ודקים,
      (כבר עשינו ניסוי) כך שדווקא כאן הידני זה האופציה הכי טובה.

  7. זה ממש יפה ומושקע,
    כאחת שאוהבת להתעסק המון גם עם חומרים ולא רק במחשב, כיף לדעת שיש פרויקטים שאפשר לשלב בינהם, ולא זונחים את האהבה לטובת המקצוע….

    • צודקת ברכי, אני חושבת שדווקא בגלל שהכל היום כ”כ דיגיטלי
      אנשים אוהבים את הטאצ’ הידני.

  8. מדהיםםםם!
    דיוק ויופי מושלם.
    השילוב שלך כיוצרת ודבורי כסופרת זו עוצמה שאי אפשר לתאר…
    אהבתי מאוד.

  9. שושי יקרה,
    הייתי מרותקת לאורך כל הפוסט!
    איזה תהליך כייפי ויצירתי,
    השילוב של הצבעים, המרקם,
    והתוצאה–
    כמעט עלו לי גם דמעות לעיניים!
    אהבתי עמוקות!

    • הדר אהובה,
      כיף לי לראות אותך כאן
      ואמנית כמוך בטוח שתתרגש ♥
      אני שמחה שאהבת את הכריכה
      אנחנו צריכות לעשות משהו יחד..:)

    • הי, כיף לראות אותך דודה
      יש עבודה מאחורי כל דבר…:)
      לצערנו שום דבר לא נולד בקליק, או שזה לשמחתנו..

  10. מדהים ומרגש!!!
    יופי של צבעים וצורות,
    כיף לראות את התהליך המורכב שלב אחרי שלב….
    עושה לי חשק לקרוא למרות שכבר שנים לא עשיתי את זה….

  11. אין מילה שלא נאמרה כבר. הכל מושלם! ההשקעה בכל הפרטים הקטנים זה הכי אני!!
    תודה על השיתוף!
    גם אני חשבתי ברגע הראשון שזה נחתך בסילואט, חא יאומן הדיוק הזה!!

    • תודה מירי, כיף לקרוא את התגובה שלך!
      ואת הפרטים הקטנים בעלי חתך, הוא כשרון ברמה של עבודת לייזר 🙂

    • תודה רבקה, באמת אחד הדברים שהיה לי מאוד חשוב
      זה לשמור על עבודה נקיה ומנימליסטית, בהתחלה נבהלתי מהודו, אבל רואה
      בסוף אני פשוט אוהבת אותה 🙂

  12. קניתי את מותק של ילדה והמשך יבוא רק בגלל הכריכות…

    את יצירתית ברמות מטורפות!

    אבל שאין דברים כאלה!

    • מותק של ילדה יצרה משהי אחרת, אבל זה באמת סגנון של דבורי
      היא אוהבת כריכו אחרות, עם עיצוב מעניין, מקורי ועם מסר
      ואין ספק שהכריכות משתלבות באופן מושלם עם התוכן של הספרים שלה 🙂

      שמחה שאהבת את הכריכה

  13. כל פעם שאני נתקל בספר הזה – אני מגלה שבזבזתי דקה על בהייה חסרת תכלית בעטיפה.
    היא מדהימה ונדירה.
    הטיפוגרפיה, הנקיון, הצבע הכללי של העטיפה.
    מדהים לראות כמה עבודה הושקעה ידנית בגזירה והדבקה ובכל האלמנטים.
    התוצאה הסופי מבליט את הספר הרבה הרבה מעל אחרים.
    אין פה שום דבר שגרתי ו/או בנלאי.
    שאפו.

  14. אני כמה דקות מנסה לבטא את מה שאני מרגישה כלפי הפוסט.
    לא פשוט.
    אני סוג של ממש מריחה את הודו מרגישה את החום ורואה את המבנים והפילים
    אבל כמה שאכתוב זה מרגיש הרבה יותר..
    וזה סוג אומנות שאני אוהבת.. אומנות שסוחפת אותי במחשבות ורגשות…

    • חני, אני שומעת את הקול שלך מדבר:)
      המילים האלה זה כ”כ את! שמחה שאהבת ומוזמנת לבקר כאן שוב
      מחכה לך ♥

  15. במסגרת קורס לתלמידות במגמת עיצוב גרפי, במהלך ויכוח נוקב לשם מה הן זקוקות בכלל ללמוד
    (קצת) רישום (קצת) תולדות אמנות ו(קצת )נגיעה בחומרים.
    נתתני כדוגמא את העבודה הזו שלך.
    היא באמת שילוב של כלל אמניות, חשיבה רחבת אופקים וטוב טעם.
    תודה.

    • מרים יקרה שמחה שזה בא לידי שימוש בקורס שלך
      ואכן זה נכון, כל דבר שלומדים בא לידי שימוש 🙂

  16. מושלםםםםםםםםםםם אהבתי מאד מאד ומרתק לראות את כל הביצוע שעומד מאחורי יצירת האומנות הזאת!

  17. שושי!!!!
    איזה עטיפה ייחודית, מגניבה ומהממת!!
    אני חושבת שזו אחת העטיפות הכי יפות ויצירתיות שיצא לי לראות!!
    תמשיכי להצליח ותצליחי להמשיך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סל

אין מוצרים בסל

Contact
shoshi@shoshi-sirkis.co.il
tel. +972-55-688-9846 WhatsApp
currently freelancing

Social
ig. @shoshi.sirkis

Contact
דילוג לתוכן