אומרים שהכל תלוי.

וגם הנורמליות שלנו תלויה.

תלויה בעולם שלנו. בסביבה.

לא משנה מי אנחנו.

משנה העולם שבו אנחנו.

תאריך: 12.03.19

7 תגובות

מעצבת: עולם חירש

איציק יוצא מהחדר, פניו אפורות.
“מה אתה חושב?” העיניים של אתי נפוחות, רטובות.
“זה גרוע. אני חושב שהיא באמת השתגעה.”
“אל תסמן כך, איציק!” הידיים של אתי זזות בפראות.
“אל תסמן כך, עוד רגע גם אני אשתגע.”
“היא הרגישה כל מיני דברים בראש, והיא גם מדמיינת שהיא הצילה את הבנות לפני שבועיים.”

“אני לא עומדת בזה.”
“אני גם.”

*

עולם יכול להיות שונה כל כך, אחר. אדם יכול להיות בנקודה אחת על הציר, ובעולם אחר הוא בנקודה אחרת. אומרים שהכל תלוי.

וגם הנורמליות שלנו תלויה.

תלויה בעולם שלנו. בסביבה.

לא משנה מי אנחנו.

משנה העולם שבו אנחנו.

עולם חירש נגע בי. בסיפור. באשה שמאחורי המילים. בדעות, אידיאולוגיות, מסקנות ומחשבות שנכתבו בין השחור והלבן, בצבע שקוף, שכל אחד יכול לקרוא אותן אחרת.

אמי, מסתובבת בעולם חירש. היא לבד.

אני יושבת לידה. מנסה להבין, מנסה להרגיש.

משרבטת שבלולים. כמו ספירלה, נכנסים לתוך עצמם, לא רואים את הסוף, את הדרך לצאת מהסבך. הסבך שהוא גם הקונכיה והבית. שאמור להיות המגן.

צבעים עזים של צבעי יסוד משתוללים על שולחן העבודה, מכתימים דפים.

התחושות כלואות.

והתבנית הזו חוזרת על עצמה, שבלולים, מעגלים, עיגולים.

ואז בסוף, הוא יצא.

מכחול טבול בקצהו באדום. נמרח למטה, יצר את החילזון.

זה האמיץ.

שהחליט לבחור.

לצאת מהסבך הזה , של קונכיות קונכיות, סגורות עגולות.

הוא יצא משם. ראש מציץ. גופו מתרומם.

לאט ובטוח.

Left
Right

יש לי רגש מיוחד לספר “עולם חירש” את הכריכה שלו יצרתי הפעם לבד.
מוצאי שבת, יושבת עם צבעים פזורים על השולחן, צבעי שמן, צבעי אקוורל, צבעי מים, טושים, גואש. ניירות. ומכחולים.

שופכת צבע, מורחת עם הידיים. צובעת צבעוני. וצובעת שחור. מגרדת שכבה. מסתירה. מגלה. אני אמורה ליצור משמעות. ליצור מתוכי. היא כותבת לי שבלולים. ואז הם מופיעים בפטרן. שחורים. קטנים. טוש מכחול שחור ונייר.

אני משרבטת אותם, אחד אחד.

דף. ועוד דף.

ושוב.

וכשהחילזון מופיע. משיכת מכחול אדומה.

היצירה מושלמת.

מביעה.

בלי מילים.

אני רואה את אמנות המונדיראן עושה סוויטש מגריד ריבועי לגריד שבלולי. שחור שחור. הכחול והצהוב היו צריכים להיות שם להשלים. אני צובעת עיגולי צבע, בטוש מכחול, צהובים, כחולים. ורק חילזון אחד אדום. מעבירה למחשב. מוסיפה את הטקסט. מנסה לכה. סלקטיבית. על אותיות. על חילזון. נותנת עוד מימד.

מכונות גדולות ומגושמות, מעתיקות את יצירת השבלולים, שוב ושוב, אלפי עותקים.

הם המון.
שחורים סגורים.
והם מעט, אדומים. מעיזים. אמיצים לבחור.

כורכים דפים לבנים עליהם מילים שמספרות סיפור על עולם בלי מילים.
עולם של סימנים.
ורק אחת נמצאת שם שונה.
נורמלית.
או שלא.

תודה לבתיה ענה שנתנה לי את הזכות לעצב כריכה שהייתה בשבילי הרבה מעבר לעיצוב, זה היה חיבור לנשמה, ויצירה שנבעה מבפנים.

תודה לחברות היקרות שלי שהעירו, הגיבו ועזרו לי להגיע לתוצאה שאני כל כך אוהבת.

ותודה לבורא עולם. שהאיר לי ונתן בי את רוח היצירה, אני המכחול והוא היוצר.

 

הדעה שלך חשובה לי, אשמח לשמוע מה דעתך על הפוסט

7 תגובות על “מעצבת: עולם חירש”

  1. שושי, ישר שראיתי את הכריכה בפרוג, ידעתי שזה ספר של “שושי”.
    את אמנית! יש בכריכות שלך משהו נקי, וכ”כ מביע!!!

    כל הכבוד! זה מרתק!!!

  2. יש החלטות אמיצות, ויש החלטות קלות, כמעט מובנות מאליהן.
    ההחלטה לפנות אליך לעצב את הכריכה לספר הביכורים שלי היתה קלה. עוד לפני שידעתי שאכתוב ספר, ידעתי שאם זה יקרה אני רוצה שאת תעצבי לו כריכה. והתוצאה מרגשת, מוכיחה שבחרתי נכון, גם אם לא באומץ רב. הרי ידעתי שתצליחי להגשים לי חלום יותר טוב מכל מה שחלמתי…
    אוהבת אותך, שושי, את העבודה שלך, את הלב שאת משקיעה בה, את הרגש שאת יוצקת לתוכה. וגם את התוצאה.
    תודה!

  3. ספר מהמם מכריכה עד כריכה, לא יכולתי להוריד אותו מהיידים, להוריד ממנו את העיניים, ללטף את השבלולים..
    מהממם!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סל

אין מוצרים בסל

Contact
shoshi@shoshi-sirkis.co.il
tel. +972-55-688-9846 WhatsApp
currently freelancing

Social
ig. @shoshi.sirkis

Contact
דילוג לתוכן