
מעצבת: פתאום אחות
עולם עיצוב הכריכות מרתק אותי, כשנכנסתי לתחום לא ידעתי כמה אני יאהב את זה, נשאבתי עמוק בפנים. כל ספר לוקח
עולם עיצוב הכריכות מרתק אותי, כשנכנסתי לתחום לא ידעתי כמה אני יאהב את זה, נשאבתי עמוק בפנים. כל ספר לוקח
בודפשט לא הייתה על המפה. אצלי בכל אופן, סיכות נעץ זהובות נעוצות בערים וארצות שונות בעולם, על בודפשט אפילו לא
חודש אב הוא חודש שיש בו שני ימים שונים כל כך אחד מהשני. יום אחד הוא יום אבל על חורבן
צילום: אסתי קרויזר אני מרגישה כמו פרידה. זהו הפוסט האחרון שאני כותבת על מונטנגרו. אחרי סדרה ארוכה של פוסטים. הרגשתי
את גברים ממאדים ונשים מנוגה הכרתי לפני שנים. התחברתי לדמות הנוגאית, לרעיון המקסים הזה שיש כוכב אחד ובו חיות יחד
את מונטנגרו חווינו לפני כמה חודשים, שלוש חברות שחיפשו טבע, מים, רוגע והמון זמן למחשבות. נעמי, שושי, סיון ורות הבייבי
לתהליך יש מתנה. הוא נותן את האופציה לחשוב להתבונן מחדש ולהתנסות. לתהליך דרוש זמן. ולמרות זאת חושבת שלא כדאי לוותר
סוף אפריל. תחילת אייר. נולדתי כששמש חמה צרבה שדות בצבע בלונד צהוב. משהו שר לי סולו. בלי ליווי מוזיקלי. מאז
זה קרה אי שם בשלהי מאי של אלפים ושמונה עשרה. סתם חודש רגיל ושירי כהן פתאום צבעה לי את השגרה
הפעם זה שונה. אמרתי לעצמי. זה לא מה שהכרת עד היום. מדובר ביצירה ספרותית יוצאת דופן. יצירה משולבת שבוחרת בכל