זוכרת את עצמי נערה, יושבת בחנויות הספרים, מדפדפת בספרי הבישול, מתבוננת בתמונות ומתעמקת בהן. עבורי, לתמונות של אוכל היה סיפור מרגש. סיפור שמעביר נחמה, שמחה, משפחתיות ומסורת. אוכל נוגע בנו עמוק. הוא מחבר ומקשר בין אנשים. גם אם נדבר שפות זרות נוכל להתחבר דרך האוכל. מטבח הוא מרכז הבית, אבל הוא גם מרכז התרבות. תפריטים, מתכונים, טכניקות בישול – הם כולם משקפים את ההיסטוריה והמסורת של העם שלנו. בכל תפריט נמצא קטע קטן מהסיפור האישי והתרבותי שלנו. תרבויות עתיקות מעבירות את המסורת מדור לדור דרך מנות מהמטבח המקומי. האוכל מתחבר לא רק לחיי היום יום, הוא מקושר בקשר הדוק ובלתי נפרד לחגים, למאורעות חשובים בהיסטוריה. הוא נמצא שם כחלק חשוב ומרכזי גם ביהדות. יש משהו עמוק יותר בקמח, מים וסוכר. זו חלה לשבת, זו סופגנייה לחנוכה, זה המצה בפסח. יש שם סיפור. חוטים עדינים ודקים שמקשרים אותנו למי שאנחנו. אנו אוכלים לא רק כי אנחנו רעבים, בכל טעימה מתעוררים בנו זיכרונות ותחושות עמוקות. בעולם המודרני שלנו, האוכל הפך ליותר מסתם מזון. הוא סיפור, הוא חוויה.

חושבת שזה מה שמשך אותי כבר אז לצילומי אוכל. חוויתי את הרגשות שהרכיבו את התמונה, ריחפתי לעצמי בעולם דמיוני של סיפור שהמצאתי בעקבות הצילום. טיילתי בסמטאות איטלקיות צרות, עברתי לאוהלים מדבריים ונחשפתי לידיים שעסוקות בלישת בצק ואפיית פיתות. הצטרפתי לקבוצות של נשים ונערות שמילאו עלי גפן בבשר, והצצתי לבית פולני שאדי מרק עוף חם עלו על זגוגיות החלון שלו. אהבתי לשוטט בין ערים וארצות, לבקר וללמוד על המקום והאנשים דרך המטבח שלהם.

כשהתחלתי ללמוד צילום ידעתי שאצלם אוכל. שאחבר אהבה לאהבה. במהלך השנים למדתי הרבה על העולם הקולינרי, הכרתי טעמים חדשים, התוודעתי למנות מרתקות ושונות שנוצרו מתוך יצירתיות, נפגשתי עם מאכלים של עדות שלא הכרתי. בלוטות הטעם שלי התרחבו. מצבעי יסוד התפתחה מניפה אדירה של גוונים ותתי גוונים. המטבח התחיל לסקרן אותי, מוצרים חדשים נוספו למזווה. התחלתי להעריך איכות, גיוון וטעם. למדתי ליהנות מהאוכל, להפוך את הארוחות במהלך היום מצורך קיומי בסיסי של הגוף לחוויה קולינרית. העיסוק בצילום קולינרי הוביל אותי לגן פראי ואקזוטי של טעמים וריחות. העבודה עם שפים, מתכונאיות וסטייליסטיות מזון פתחו בפניי דלתות אחוריות למטבח המקצועי. למדתי על שיטות להכנת אבקות לצִלחות מנות (כמו חציל שרוף, סלק מיובש) שילובי טעמים שלא הייתי מנסה אילולא טעמתי את המנות בימי הצילום. כך לדוגמה נחשפתי לבישול ההודי, לקארי, לחלב קוקוס, לתבלינים עזים, כאלה שלא הייתי מכניסה למטבח הפרטי שלי. שפים שאיתם צילמתי זרקו בין לבין טיפים של מקצועניים במטבח, כאלה שלומדים מתוך עבודה אינטנסיבית במטבחי מסעדות. הם שהעניקו לי את האומץ לנסות ולטעום מנות חדשות.

ביום צילום שהיה לא מזמן צילמנו מנת סלמון מיוחדת ולא שגרתית. השף שעשתה את המנה ידועה באהבה שלה לתבלינים שהגיעו אלינו היישר מהודו הצבעונית והתוססת. המנה הייתה בהתאם. היא הייתה צבעונית, הריחה נפלא, היה בה השילוב הנכון של צבעים ומרקמים. הנראות שלה העירה את בלוטות הטעם בלשון. כשהסטייליסטית נעצה מזלג בבשר הדג הוורוד, לא יכולתי שלא לנסות גם. שלפתי מזלג וטעמתי את מנת הסלמון. אולי זה לא נשמע מיוחד מדי, אבל עבור אחת שלא אוכלת דגים זה היה בהחלט הישג מרשים. בימי צילום היו בדרך כלל הפתעות וגילויים. כך גיליתי את עצמי עושה 'לחיים' על וודקה תאנים ביתית, טועמת בשר עם שוקולד חם ומקנחת בגזר עם קקאו. העולם הקולינרי הפתיע אותי ורציתי ללמוד עוד. ימי צילום הם חוויה לימודית לא פחות מחוויית המקצוע והעבודה. אנו חוברים יחד כל הצוות כדי ליצור סיפור חדש, להעביר רגשות, תחושות, מרקמים וטעמים דרך עיצוב המנה והפריים, העמדת התאורה ובחירת הזווית שבה אנו רוצים להגיש לצופה את הסיפור.

הפקות צילום מתחילות ממילים משורבטות על דף. בדרך כלל את הגרעין הראשוני יזרוק השף שכותב ומכין את המנות למדור המתכונים. מכאן מסתעפים פיצולים, שבילים נוספים שמובילים לעוד רעיונות עד לקונספט הנבחר. יהיו כאן סטייליסטית מזון, צלם, לפעמים יצטרפו מפיקים, אומנים נוספים, לוקיישנים מיוחדים לצילום, חנויות כלים, בתי דפוס ועוד. בהמשך יתחברו כל השבילים יחד אל היעד, שהוא התמונה הסופית.לכל הפקה יש סיפור משלה, ובכל פעם אני מתרגשת מחדש לראות איך כמה מילים על דף מקומט יוצרות סדרת תמונות מרהיבה.

בטור החדש כאן במגזין נדבר על מה שמתרחש מאחורי הקלעים, נציץ להפקות, נאזין לאנשי המקצוע שמשתתפים בצילומים, נלמד על הכנת המנות, על בניית קונספט, וכל מה שקורה בדרך עד לכתבות המודפסות בעיתון. כאן אניח את המצלמה בתיק ואשתמש בעט כדי לספר על זווית הראייה שלי בימי הצילום. יהיו טורים משעשעים, יהיו כאלה רציניים, יהיו טורים שפשוט יספרו על עיכובים וטעויות וטורים שיתפארו בהצלחות. לא ממש יודעת לאן זה הולך ואיך זה יהיה, פשוט נתחיל ונזרום.

אתם מוזמנים לכתוב לי, לספר מה מתחשק לכם לקרוא. אנחנו כאן כדי לבלות יחד את מאחורי הקלעים.
ניפגש:)

_

המדור פורסם במגזין טעימות